זכויות יוצרים

 

מה הן זכויות יוצרים ?

 זכויות יוצרים הן חלק מענף רחב יותר שנקרא קניין רוחני, בעגה המשפטית מדובר בדיני קניין רוחני. זכויות היוצרים מוסדרות בישראל בחוק זכות יוצרים, התשס"ח – 2007.

 

סעיף 4 (א) לחוק זכויות יוצרים, מונה את היצירות המוגנות במסגרת החוק. לעומת זאת, החוק גם מציין מקרים שבהם לא תוענק הגנת זכויות יוצרים.

בישראל, בניגוד למדינות רבות ברחבי העולם, ההגנה שמוענקת ליוצר במסגרת החוק הינה הגנה אוטומטית ואינהרנטית. כלומר, אין צורך באקט רישומי על מנת להקנות את ההגנה המשפטית. הרציונל שעומד מאחורי החוק, הוא הרצון של המחוקק לתמרץ יוצרים ליצור יצירות בידיעה שבמידה ומפרים את זכויותיהם, הם זכאים להגנה משפטית על פי החוק ולפיצוי כספי, במידה שהיצירה שלהם הופרה. ברגע שהיוצר מקבע את היצירה, היצירה מוגנת על פי החוק.

על פי סעיף 56 (א) לחוק זכות יוצרים, הפיצוי שניתן בגין הפרת זכויות יוצרים עשוי להגיע לסכום של עד 100,000 ₪ לכל הפרת זכויות יוצרים, ללא הוכחת נזק. כלומר, התובע אינו צריך להוכיח את הנזק שנגרם לו בפועל, בגין הפרת זכויות היוצרים. הרציונל הוא לתת תמריץ ליוצר לאכוף את זכויותיו כנגד המפרים, מבלי להיכנס לשאלת הנזק שנגרם לו בפועל. הרכיב "לכל הפרת זכויות יוצרים" הנה רכיב חשוב שנדון לא אחת בפסיקה. באקדמיה ובפסיקה קיימות דעות שונות לגבי רכיב זה ובמקרה של מכירה מפרה של עותקים של יצירות המוגנות בזכויות יוצרים, נשאלת השאלה הלגיטימית – האם מדובר בהפרה אחת של זכויות יוצרים, כלומר לא סופרים את מספר העותקים שנמכרו בפועל על ידי המפר, אלא מסתכלים על כך כמסכת עובדתית אחת שמקנה פיצוי של עד 100,000 ₪ למקרה או שיש להכפיל את מספר העותקים שנמכרו או את מספר הפעילויות הנפרדות שבהן בוצעה הפרת הזכויות. ניתן לקבוע שנכון לכתיבת שורות אלה, במקרה שבו לצורך הדוגמא, מפר משווק עשרות מוצרים מפרי זכויות יוצרים, הפיצוי שיתקבל בגין הפרת זכויות היוצרים הנו עבור מסכת עובדתית אחת. בית המשפט יפסוק סכום של עד 100,000 ₪ ולא כמכפלה של 100,000 ₪ כפול מספר הפעמים שבוצעה ההפרה או מכפלה של מספר העותקים שנמכרו על ידי המפר. יש לציין שסכומי הפיצויים שנפסקים בפועל ברוב המקרים נמוכים ועשויים להגיע לסכומים של אלפי שקלים ברף התחתון ולסכומים של עשרות אלפי שקלים ברף העליון.

 

לעומת ישראל, בארה"ב על מנת לקבל פיצויים סטאטוטוריים, יש להגיש בקשה לרישום זכויות יוצרים ב-U.S Copyright Office (משרד זכויות היוצרים האמריקאי). בעבר, משרד זה כונה ספריית הקונגרס. על פי הדין בארה"ב, במידה ובעל הזכויות אינו רושם את היצירה במשרד זכויות היוצרים האמריקאי, הוא אינו זכאי לפיצוי על פי הדין. במידה והנכם מייעדים את שיווק המוצר המוגן על פי זכויות היוצרים לשוק האמריקאי ורוצים ליהנות מהגנת זכויות היוצרים, אנחנו ממליצים לשקול בחיוב הגשת בקשה לרישום זכויות היוצרים במשרד זכויות היוצרים האמריקאי.

הגשת הבקשה במשרד זכויות היוצרים האמריקאי הינה פרוצדורה יחסית פשוטה שבאמצעותה אפשר לקבל הגנה משפטית רחבה בארה"ב. במשרד זה, ניתן גם לערוך חיפוש אחר יצירות ספציפיות על מנת לבדוק האם הם רשומות ומוגנות.

 

בישראל, לעומת זאת אין מרשם זכויות יוצרים. עובדה זו מקשה במקרים מסוימים על יוצרים לבדוק האם יצירה כזו או אחרת מוגנת בזכויות יוצרים. וכך עובדה זו עשויה לשמש במקרים מסוימים כטענת הגנה להפרת זכויות יוצרים, כאשר יוצר אינו מודע ליצירה אחרת ואין ביכולתו לתת שיצירה שנוצרה על ידו מפרה יצירה קיימת.
ככלל אנו ממליצים שכל פעולה הקשורה לזכויות יוצרים תעשה רק על ידי עורך דין זכויות יוצרים במשרד המתמחה בקניין רוחני ובזכויות יוצרים בפרט שכן פעולות אלו דורשות ידע ייחודי אשר אינו נמצא ברשות עורכי דין שאינם מתמחים בקניין רוחני.
 
 זכויות יוצרים

חוק זכויות יוצרים

תחום הקניין הרוחני הוא דינמי ונתון לשינויים. עם זאת, קרוב ל 100 שנה, דבר החקיקה אשר שלט בתחום, הקנה זכויות והנחה את בתי המשפט והעוסקים בתחום היה חוק זכויות יוצרים 1911. במהלך שנים אלה החוק שונה ותוקן, נוספו ונמחקו סעיפים אך עדיין הייתה דרושה רוויזיה משמעותית כדי להתאימו לרוח הזמנים והמציאות החדשה.
ב- 2007, לאחר הליכי חקיקה רבים הגיע השינוי המיוחל ונחקק "חוק זכויות יוצרים", תשס"ח 2007. מדברי הצעת החוק:
"דיני זכות יוצרים נועדו לקבוע הסדר שמטרתו הגנה על יצירות, תוך איזון בין אינטרסים שונים, לטובת הציבור. האיזון נדרש בעיקר בין הצורך ביצירת תמריץ הולם ליצירה, בדרך של הענקת זכויות כלכליות ביצירות, לבין הצורך לאפשר לציבור להשתמש ביצירות לשם קידום התרבות והידע, כל זאת תוך שמירה על חופש הביטוי וחופש היצירה, והבטחת תחרות חופשית והוגנת."
המחוקק התאים למעשה את החקיקה להלכי הרוח בפסיקה בשנים האחרונות, עדכן מושגים ויצירות בחוק, הרחיב את תחולת החוק על תוכנות מחשב, הגדיר את הבעלות על יצירה מוזמנת, הכיר בזכויות שלא הוכרו בחוק הקודם, הוסיף הגנות חדשות כנגד הטענה להפרת זכויות יוצרים, פירט הגבלות והיתרים לגבי בשימוש בתוכנת מחשב וביצירות נגזרות של תוכנת מחשב (והשתנתה ההתייחסות לתוכנת מחשב מבלי קשר לשפת הקוד בה היא מבוטאת), הושוותה תקופת ההגנה על יצירות צילום ל 70 שנה ועוד ועוד.

שינוי חשוב בחוק זכות היוצרים הינו העלאת סכום הפיצוי ללא הוכחת נזק לסך של 100,000 ₪ בגין כל הפרה ומנגד הורדת "ריצפת" לפיצוי. כך, בתי המשפט רשאים לפסוק פיצוי גבוה מבעבר אך אינם מחויבים עוד לפסוק פיצוי במקרים שבהם הפרת הזכות היא קלה ולא גרמה נזק ממשי.
 

מהו רישום זכויות יוצרים ?

 "רישום זכויות יוצרים" הכוונה היא להגשת בקשה לרישום זכויות יוצרים והפקדתה במשרד ממשלתי באופן שמהווה אישור רשמי של גוף מוסדי של הממשלה לעצם היצירה מוגנת כזכות יוצרים. הדוגמא הטובה ביותר, היא העברת זכות במקרקעין באמצעות רישום בטאבו.


בישראל, אין מרשם תקף של זכויות יוצרים. בישראל, על פי חוק זכות יוצרים, אין צורך בהפקדת יצירה על מנת לקבל הגנה על פי הדין. לעומת זאת, בארה"ב ניתן לרשום זכויות יוצרים, או ליתר דיוק להגיש בקשה לרישום זכויות יוצרים. על פי הדין הפדראלי בארה"ב, ניתן להגיש בקשה לרישום זכויות יוצרים בגוף אשר נקרא U.S Copyright Office (משרד זכויות היוצרים האמריקאי). משרד זה נקרא בעבר ספריית הקונגרס. בעלות כספית יחסית נמוכה, ניתן להגיש בקשות לרישום זכויות יוצרים במשרד זכויות היוצרים האמריקאי. הבקשות נבחנות באופן טכני בלבד ולאחר פרק זמן של מספר חודשים מתקבלת תעודת רישום זכויות יוצרים. על פי הדין בארה"ב, אין חובה לרשום זכויות יוצרים על מנת לקבל הגנה. רישום זכויות היוצרים מקנה לבעל זכויות יוצרים פיצויים סטאטוריים במקרה של הפרת זכויות יוצרים. הליך רישום זכויות יוצרים הנו הליך קצר ופשוט יחסית ונערך באמצעות משרדנו. לשם הגשת הבקשה, משרדנו עובד עם משרדי עורכי דין בארה"ב אשר מיומנים בהגשות לרישום זכויות יוצרים. כחלק משיתוף פעולה בינלאומי רחב של המשרד עם קולגות בארה"ב, אנו מסוגלים להגיש את הבקשות בפרק זמן קצר.

יודגש כי על אף שאין תוקף משפטי לרישום זכויות יוצרים בארה"ב, ניתן להגיש את התעודות במסגרת הליכים משפטיים בישראל כראייה למועד הגשת הבקשה. על מנת להכין את הבקשה לרישום, יש לדאוג לרישום מסודר של פרטי היוצר, כתובת המגורים ועוד פרטים טכניים הנדרשים לצורך הגשת הבקשה בארה"ב.

במסגרת דיונים שנערכו במסגרת חקיקת חוק זכות יוצרים בישראל, עלתה השאלה האם יש מקום להנהיג רישום זכויות יוצרים גם בישראל. הקושי הטמון בהעדר מרשם זכויות יוצרים הוא בהעדר וודאות מצד הציבור להיות יצירה מסוימת מוגנת. למעשה, כאשר אדם מזהה יצירה ואינו מסוגל לאתר את בעליה, עולה לפעמים השאלה האם מדובר ביצירה שהיא למעשה בבחינת נחלת הכלל. במידה והיה מרשם תקף של זכויות יוצרים בישראל, כפי שקיים הדבר בארה"ב, ייתכן וניתן היה לחסוך זמן וכספים רבים בהתדיינות משפטיות מיותרות הנוגעות להפרת זכויות יוצרים. בין שאר היצירות שניתן להפקיד במרשם זכויות היוצרים האמריקאי ניתן למנות: ספרים, תמונות, ציורים, שרטוטים ועוד חומרים רבים נוספים, קוד מקור של תוכנה. במסגרת המלצות שניתנות למפתחי אפליקציות ששוק המטרה שלהם הוא ארה"ב, מומלץ להגיש בקשה לרישום זכויות יוצרים על רכיבים מסוימים באפליקציות לרבות: קוד המקור של האפליקציה, צילומי מסך, כפתורים, שרטוטים וכו`. רישום זכויות היוצרים במרשם זכויות היוצרים האמריקאי מקנה הגנה טובה במקרה של הפרת זכויות יוצרים.
 

מתי צריך לרשום זכויות יוצרים ?

כאשר יש חשש להפרת זכויות יוצרים, מתעוררת השאלה מתי צריך לרשום את היצירה כיצירה מוגנת בזכויות יוצרים. כפי שציינו קודם לכן, בישראל אין חובה לרשום זכויות יוצרים על מנת להנות מהגנת חוק זכות יוצרים. יחד עם זאת, מומלץ להפקיד זכויות יוצרים במשרד עורכי דין על מנת לתת לחזק את ההיבט הראייתי של יצירת היצירה במועד מסוים. כלומר, נניח שאדם יצר יצירה מסוימת. ספר, לדוגמא. כפי שציינו, אין חובה מצדו לרשום את היצירה כיצירה מוגנת בזכויות יוצרים ולמעשה גם אם הוא רוצה לעשות כן, אין בישראל מרשם תקף של זכויות יוצרים. במישור הפרקטי הוא בכל זאת רוצה לקבל הגנה מסוימת כי קיים חשש בלבו כי גורמים מסוימים עלולים להעתיק את היצירה שלו ולטעון כי הם יצרו אותה לפניו ולמעשה לטעון כי למעשה הוא הפר זכויות יוצרים ולא ההיפך. דוגמא קלאסית למקרה כזה הוא מקרה של יוצר ספר שרוצה לפגוש מוציאים לאור במטרה להוציא את ספרו לאור. במסגרת ההתקשרות בין הצדדים, ברמה המסחרית נדרש היוצר לשלוח את היצירה לאותם מוציאים לאור. במקרים רבים חושש היוצר מהעתקה אסורה של ספרו ולכן הוא רוצה להפקיד את זכויות היוצרים. במקרה כזה, אנחנו ממליצים ליוצר להפקיד את ספרו במשרד עורכי דין ולדאוג כי עורך הדין יחתום על תצהיר שמאשר שביום מסוים הוא קיבל לידיו את היצירה. על אף שלא מדובר בהפקדה רשמית של זכויות יוצרים, יש בהפקדה זו משום הגנה טובה להיבט הראייתי של המועד שבו נוצרה/הופקדה היצירה על ידי היוצר. במידה ומדובר ביצירה זרה, ניתן להפקיד את היצירה במרשם זכויות היוצרים האמריקאי (U.S Copyright Office).
 

איפה רושמים זכויות יוצרים ?

אין בישראל רשות רשמית שמסדירה הפקת זכויות יוצרים או רישום זכויות יוצרים. בהעדר גוף סטטוטורי, מומלץ במקרים מסוימים וכפי שצוין לעיל להפקיד את היצירה במשרד עורכי דין ולדאוג כי עורך דין יאמת הצהרה לגבי מועד הפקדת היצירה וזהות היוצר. כפי שציינו, בארה"ב בניגוד לישראל, ניתן להפקיד זכויות יוצרים ב- US copyright Office (מרשם זכויות היוצרים האמריקאי). רישום זכויות יוצרים במרשם האמריקאי מאפשר לתובע לזכות בפיצויים סטאטוריים גבוהים במקרה שיוכח כי הופרה זכותו המשפטית.
 

מהן היצירות עליהן ניתן לרשום זכויות יוצרים ?

ניתן לרשום כל יצירה המוגנת בזכויות יוצרים. ברוב המקרים, היצירות שמופקדים במשרד הן בעיקר שירים, ספרים, תסריטים, קוד מקור, צילומי מסך של אפליקציות.
 

מתי נקבעת הפרת זכויות יוצרים ?

על פי הדין, על מנת להוכיח הפרת זכויות יוצרים, יש להוכיח תחילה בעלות בזכויות היוצרים. לאחר מכן, יש להוכיח כי נערכה הפרה, כלומר נעשה שימוש בלתי מורשה ביצירה, בין אם מדובר בהפרת הזכות הכלכלית או הזכות המוסרית או שתי הזכויות. כאשר מתנהל דיון לגבי תביעת זכויות יוצרים, מעבר לבדיקת ההפרה, בית המשפט גם בודק האם יש לנתבע טענות הגנה טובות מפני הפרת הזכות לכאורה. כך לדוגמא, בחוק זכות יוצרים, יש טענה של מפר תמים. במידה ובית המשפט מוצא כי הנתבע אכן נמצא מפר תמים, הוא עשוי שלא לפסוק פיצויים במקרה של הפרת זכויות היוצרים.
 

הפרת זכויות יוצרים באינטרנט

בעידן של היום, עיקר הפרת זכויות היוצרים מתבצעת ברשת האינטרנט. כיום, סביבת העבודה הממוחשבת ועידן האינטרנט תורם לכך שכמעט כל יצירה, אפילו כתבה עיתונאית ניזונה ברובה או בחלקה מתכנים או מידע המצוי ברשת האינטרנט. כתוצאה מכך, הפכה רשת האינטרנט לכר נרחב של הפרת זכויות יוצרים. כיום, רוב תיקי הפרת זכויות היוצרים מתייחסים להפרת זכויות יוצרים בתמונות, מאמרים, סרטונים המצויים ברשת האינטרנט. כך לדוגמא, כאשר מפיק תכנית בערוץ טלוויזיה פופולארי מבקש לאתר אייטם מעניין לצורך שילוב בתכנית, הוא עשוי במקרים מסוימים לגשת לרשת האינטרנט ולמצוא סרטונים רבים העוסקים בתחום שמעניין אותו. לעתים, העתקה או שימוש ביצירה/סרטון עלול להוביל להפרת זכויות יוצרים.
 

הסעד אותו ניתן לדרוש עקב הפרת זכויות יוצרים

בישראל על פי הדין (חוק זכות יוצרים) ניתן לדרוש סכום של עד 100,000 ₪ לכל הפרת זכויות יוצרים, כאשר קיימת שאלה משפטית האם כל הפרה בפועל מקנה פיצוי נפרד או כל מסכת עובדתית ונמחיש זאת בדוגמא. האם צלם שגילה כי 5 תמונות שלו הועתקו לאתר אינטרנט מסוים, זכאי לפיצוי שהוא מכפלה של 5 בסכום של 100,000 כלומר פיצוי בסך 500,000 ₪ על הפרת זכויותיו או מדובר במסכת עובדתית אחת שכך תג המחיר הוא 100,000 ₪.
  
 
למשרדנו ניסיון רב בתחום זכויות היוצרים, בין השאר טיפל משרדנו לאחרונה בתיקים הבאים:
ליווי מיזם בתחום הרפואי, ייעוץ לעובדי היי טק באשר לזכותם לשימוש בתוכנה שיצרו בזמן עבודתם, ניסוח תקנונים ותנאי שימוש לאתרי אינטרנט מגוונים עתירי זכויות יוצרים, ליווי משפטי לחברת קוסמטיקה מובילה, ניהול תביעות והליכים קדם-משפטיים על הפרות זכויות יוצרים בעיצוב מוצר ובצילומים, הפקדת זכויות יוצרים של משוררים, סופרים ויוצרים של פורמטים לתכניות טלוויזיה, ייעוץ משפטי לגבי זכויות יוצרים בתסריט ועוד. בין השירותים שאנו מציעים:
 
  • ניהול הליכים משפטיים וקדם משפטיים בתביעות זכויות יוצרים
  • ייעוץ משפטי ליוצרים לגבי הגנה על זכות יוצרים
  • ייעוץ משפטי ליוצרים ויזמים על מנת להימנע מחשיפה לתביעות זכויות יוצרים
  • שירותי הפקדת יצירות בישראל
  • הפקדת יצירות ורישומן במשרדי רשם זכויות היוצרים בארה"ב
  • ניסוח חוזים למתן רישיון שימוש בזכויות יוצרים
  • שת"פ עם משרדי עו"ד מובילים בחו"ל בתחום הקניין הרוחני לשמירה על זכויות היוצרים של לקוחותינו ברחבי העולם